פסק-דין בתיק ת"א 33590-07

לפני תביעה שעניינה הרשלנות הרפואית נטענת בנוגע לביצוע ניתוח ביופסיה (FNA) מהצוואר.

1. התובע יליד 1973, הנדסאי אלקטרוניקה במקצועו. סבל מנפיחות בצוואר עובר לפנייתו אל רופאי הנתבעת. על כן, בתאריך 27/6/04 פנה התובע לד"ר קמינסקי לבדיקה- בתלונות על כאבים ונפיחות בצוואר. ד"ר קמינסקי מצאה בבדיקתה כי התובע סובל מנפיחות בבלוטת רוק תת לסתית משמאל והפנתה את התובע לבדיקת ביוכימיה והמטולוגיה וכן להתייעצות עם מומחה א.א.ג. ולמכון רנטגן. תוצאות בדיקת סונר בית השחי והצוואר הדגימה מספר רב  של בלוטות לימפה, הגדולה מהם:4 ס"מ ורובם בצורה שאינה תקינה. ביום 29.6.04 בוצעה הכנה ל FNA  ובאותו יום בוצעה בתובע בדיקת הביופסיה כמור מהצוואר.

טענות התובע בכתב התביעה :

2. התובע טוען כי לא תועד כהלכה ביצוע הליך הניקור על ידי ד"ר קמינסקי, אלא רק בדיעבד נכתבו ממצאי הבדיקה הגופנית ללא אזכור של מהלך הבדיקה. על פי תעודה רפואית מיום 29.6.04 תועד כי לתובע בוצעה בדיקת ניקור בקשרים בצוואר משמאל והחומר נשלח לבית החולים "מאיר". על פי התעודה נימוש גוש מוגדר יחסית בצוואר העליון משמאל מתחת לזווית הלסת התחתונה משמאל. לא נימושה הגדלה של קשרי הלימפה כפי שזו תוארה באולטרא סאונד של האונה הימנית של בלוטת המגן. על פי רישום במרפאה מיום 30.6.04 הופנה התובע על ידי ד"ר פרידמן לביצוע בדיקת CT צוואר ללא חומר ניגוד וכן לבדיקת מיפוי בלוטת המגן. על פי הרישום בתיעוד הרפואי מתעד ד"ר פרידמן כי התובע סובל חמישה ימים מחום והזעות לילה וכי התובע עבר ביופסיה.

3. התובע מצביע גם על תיעוד רפואי מיום 5/7/04 שניתן על ידי ד"ר פרידמן לפיו התובע סובל מזה שבועיים לפחות מנפיחות, גוש בצוואר משמאל מלווה בחום, חולשה והזעות לילה. שם נכתב גם כי: "לפני כשבוע נלקח לתובע בדיקת ביופסיה והחומר נשלח לפתולוגיה בבית חולים מאיר אבד". על פי תעודת חדר מיון מיום 5/7/04 עולה כי התובע ביצע בדיקת ניקור FNA אך התשובה אינה בנמצא. על פי אבחנה שנכתבה על ידי רופא א.א.ג התובע סובל מלמפיודנוסתיה זיהומית והמלצתו לבצע סורולוגיה ל- EBV מחלת הנשיקה ול- CMV וכן לבדוק גורמים אחרים ללמפדיניטים. וגם בתעודת חדר המיון נכתב: "ולאחר מכן FNA התשובה אינה נמצאה". התובע טוען כי הבדיקה כאמור אבדה .

4. התובע טוען כי בתיעוד הרפואי נכתב כי ניתנה תשובה טלפונית ביום 6/7/04 מאת ד"ר רוכוורגר כי יש חשד כי התובע סובל ממחלת ההודג'קין. בוצע בירור לגבי תוצאות בדיקת הניקור ונמסר לו כי הבדיקה ו/או התוצאות אבדו וכי מחר תהיה תשובה סופית. כאשר התובע שמע את החשד כי מחלת הסרטן מקוננת בו הוא נכנס ללחץ ומצבו הנפשי התדרדר שכן הוצג בפניו מצג כי ימיו ספורים.

5. התובע הוחתם ביום 6.7.04 על טופס הסכמה לניתוח לכריתת חלק מהבלוטה בצוואר לצורך בדיקה פתולוגית. ביום 7/7/04 הוכנס התובע לניתוח בהרדמה כללית לשם הוצאת חלק מהגוש לשם ביצוע ביופסיה. על פי גיליון הניתוח בוצע חתך רוחבי בצוואר עליון משמאל, בוצעה הפרדה על פני שכבות, נמצאו קשרי לימפה מוגדלים, נלקחה דגימה מבלוטת הלימפה ובוצעה סגירה של האזור המנותח.

6. התובע טוען כי, נוכח כך שבוצע בו ניקור, הניתוח היה מיותר והוא בוצע אך בשל מחדל הנתבעת אשר איבדה את חומר הבדיקה או את תוצאותיה כמו כן התובע טוען כי יכול היה להימנע גם מתקופת האשפוז, וזאת לו היו עורכים לתובע בדיקות דם כדי לברר את סיבת חומו והזעות הלילה והנפיחות בצוואר וכן לו היו בודקים את דגימת הניקור ולא היו מאבדים אותה.

7. התובע טוען כי הוא נותח על בסיס החשד למחלת ההודג'קין לאחר בדיקת ניקור, ושישה ימים קודם נתן בדיקת דם, אולם לא צוין כי דם נלקח ממנו ולא צוינו תוצאות הבדיקה  וכן על פי המסמך לא נמצאו סימנים לגידול, ואובחן כי מדובר בסימנים תגובתיים לדלקת.

8. התובע טוען כי במכתב מיום 8/7/04 נכתבו בו ממצאים שהתגלו לתובעת רק לאחר חמישה ימים מיום הפקת המכתב, צוין כי התובע עבר בדיקת דם ביום 1/7/04 אך הפענוח נעשה ביום 1/7/04 וביום 12/7/04 ועל כן לא ברור לתובע כיצד יכולה הייתה הנתבעת לציין ביום 8/7/04 את תוצאות הבדיקה שהופקו חמישה ימים לאחר מכן- על כן טוען התובע לזיוף במסמך .

9. התובע טוען כי במהלך כל התקופה סבל מהזעות ומחום ורופאי הנתבעת לא הצליחו לאבחן את מקור התופעות . לאחר הניתוח סבל התובע מהפרשות מוגלתיות מכאבים בזמן הבליעה . נאלץ להוציא התפרים ולהיות במעקב רפואי.

10. התובע טוען כי רק ביום 1/8/04 אובחן כסובל ממחלת הנשיקה ואין לו כלל את מחלת ההודג'קין. התובע טוען כי הנתבעת התרשלה כלפיו בכך שלא אבחנה כראוי את מחלתו וביצעה בו טיפולים חודרניים לשווא. התובע יטען כי הנתבעת לא ביקשה את הסכמתו לביצוע בדיקת הניקור, לא ביצעה בדיקות דם ולא פעלה בסבירות רפואית נדרשת.

11. התובע טוען כי הנתבעת ביצעה בו מעשי תקיפה משביצעה בו טיפולים מיותרים וכן הוא טוען לפגיעה באוטונומיה . התובע טוען כי הנתבעת התרשלה בפענוח תוצאות, באיבוד הבדיקה שביצע בהתבסס על שיחה טלפונית בוצע בו ניתוח ובאי הפעלת שיקול דעת רפואי סביר בנסיבות העניין. התובע טוען כי במהלך כל הזמן הזה לא קיבל כל טיפול בגין מחלת הנשיקה ממנה סבל.התובע מבקש בתביעתו כי בית המשפט יפסוק לו פיצויים עונשים בגין רשלנותה של הנתבעת וכן בעבור הפסדי השכר בעבור החודשיים בהם לא עבד וכן בעבור הוצאות נסיעות והוצאות נלוות.

טענות ההגנה :

12. הנתבעת טוענת כי בדיקת ה- FNA לא אבדה כלל והייתה בידיעת הרופאים המטפלים ותוצאות הבדיקה אכן הראתה כי מדובר כנראה בחשד למחלת ההודג'קין ועל כן הומלץ לעשות בדיקת ביופסיה. הנתבעת טוענת כי רופאיה כלל לא התרשלו ופעלו על פי שיקול דעת רפואי סביר.

13. הנתבעת מבקשת כי התביעה תידחה על הסף- התובע לא תמך את תביעתו בחוות דעת רפואית כנדרש ולמעשה לא צרף חוות דעת כזו. בהעדר חוות דעת רפואית לתמיכה בטענות הרפואיות שמעלה התובע בכתב תביעתו , וזאת בניגוד לתקנה 127 ותקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984.

מסכת הראיות שעמדו בפני בית משפט זה :

חקירת התובע :

14. העיד כי חש בכאבים ונפיחות בצוואר בסמוך לסוף חודש יוני 2004, בתאריך 27, חש בנפיחות בצוואר בצד שמאל, כאבים בכתפיים, חולשה, הזעות בלילות חום נמוך שלאטו עלה. הגוש גם היה גלוי לעין והיה ניתן לראות כי הייתה נפיחות בצוואר. על כן פנה לרופאת המשפחה. ולאחר בדיקה אצלה הופנה לרופא א.א.ג. שלמחרת הבדיקה ביקר אצל ד"ר קמינסקי רופאת א.א.ג. . האחרונה הפנתה אותו לאחר בדיקתה לבדיקת אולטרא סאונד. את בדיקת האולטרא סאונד ביצע יום למחרת ההפניה. ויום לאחר מכן שב אליה עם התוצאות.